מילים מדברות בדפוס

הוצאת הספרים "מילים מדברות" נוסדה בשנת 2016 כהוצאת ספרים קטנה ואיכותית הוצאת בוטיק על ידי מתי עלמה אלחנתי מילים מדברות מתמחה בהפקה ייצור ושיווק ספרים בז'אנרים שונים

 פרוזה  שירה ספרי ילדים ספרי עיון ניו אייג'  פנטזיה ובנושאים ממוקדי מטרה בית ההוצאה מוציאה  לאור גם  ספרים בשפות שונות.

הוצאת הספרים "מילים מדברות" נוסדה בשנת 2016, כהוצאת ספרים קטנה ואיכותית – הוצאת בוטיק – על ידי מתי עלמה אלחנתי. מילים מדברות, מתמחה בהפקה, ייצור ושיווק ספרים בז'אנרים שונים: פרוזה, שירה, ספרי ילדים, ספרי עיון, ניו אייג', פנטזיה ובנושאים ממוקדי מטרה. בית ההוצאה מוציאה  לאור גם  ספרים בשפות שונות.

בית ההוצאה שוכן ברמת החייל , תל אביב. כיום, עובדים בהוצאה ארבעה אנשים שלכל אחד תפקיד מרכזי בתחום ההוצאה לאור. 

מתי עלמה אלחנתי, מייסדת ההוצאה ומנכ"לית מספרת: "בשנת 1983, לאחר שלקחתי שנת חופש מהקיבוץ שבו הייתי חברה, קיבוץ קליה, ולפני תחילת לימודי וטרינריה, החלטתי לנצל את החופשה בעקבות מודעת דרושים שבה נתקלתי ולעסוק בתחביב שמאז ומעולם היה לי – מוסיקה וספרים. סיור מודרך בירושלים

התקבלתי לעבודה בחברת הד ארצי ובמהרה התקדמתי במארג התפקידים שהיה לחברה להציע ולאחר שלוש שנים נשאתי בתפקיד מנהלת ההפקות, הרכש והייצור – התאהבתי במקצוע.

הד ארצי הייתה לגבי האוניברסיטה של החיים. זכיתי לתת שירותים למיטב הזמרים והסופרים ולהיות מעורבת בפרויקטים מכובדים – הפקת המגזין של הנשיונל ג'יאוגרפיק, סדרת ספרי המופת של הנשיונל, מילון ההווה, סדרות פורצות דרך לבני נוער, יצירת פורמטים חדשים בעולם המוסיקה – מעבר לעולם הדיגיטלי – במקום תקליטי וניל וקסטות להפקות של דיסקים – זו התקופה שגם קהל הרוכשים נאלץ להסתגל לבחור בנראות שונה ובאיכות שלא היו מורגלים אליה לפני כן.

בשנת 2000 ,בתחילת המילניום, פרשתי מהד ארצי והצטרפתי להוצאת פקר ספרי עסקים וניהול. בהוצאת פקר למדתי המון – מהי החשיבות של קפדנות, דיוק, איכות בלתי מתפשרת, עבודה בעיקר מול גורמים בחו"ל שאינם מבינים את השפה שלנו "יהיה בסדר", "זה עולה הרבה כסף", "זה לא מתאים לארץ, זה נושא מאוד נישתי". לא ולא – הספרים פורצי הדרך כמו: "מי הזיז את הגבינה שלי?", או הסדרה של ג'ים קולינס האגדי שעד היום מככבת אצל רוב המנכ"לים: "לנצח נבנו", "גלגל התנופה", "פי 10 מצוינות לנצח" שראה אור לפני שנה, נסכו בי ביטחון שברשותי ידע, רצון ונכונות לפתוח הוצאה משלי.

ואכן, בהוצאה שלי אני מעמידה את ניסיוני רב השנים, כישוריי ואהבתי הגדולה למקצוע לרשות היוצרים. 

מה הם הקווים שמנחים אותך בהוצאה לאור?

"הקווים שמנחים אותי היום כבעלת הוצאה הם בעיקר שיפור היחס למחברים וכתבי היד שלהם. אני נכנסת לנעלי היוצר ושואלת את עצמי "למה אני הייתי מצפה מהמקום שבחרתי להגיע אליו ובו להפקיד את יצירתי?"   

עבורי כל יצירה היא כמו ילד חדש שמגיע לעולם, "איך שיר נולד? כמו תינוק. בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים..."וכמו אמא מסורה אנו מלווים את היוצרים בכל הנדרש מההתחלה – שלב הרעיון ועד הסוף. אין סוף, לעולם כל עוד היוצר איתנו. אני לא מאמינה שיצירה כלשהי תתקיים כשהיוצר אינו חלק מהצוות. יצירה דורשת תשומת לב ויחס אישי, עבודה מקצוענית רבה, ידע וניסיון בנושאי ההפקה, הייצור והשיווק וכמובן הרבה נאמנות ואהבה.

במילים מדברות הזכויות נשארות לעולמים בידי היוצר. חלוקת התמלוגים בין היוצר לבין ההוצאה מסתכמת רק בעלות התפעול. כיום, כאשר הענף שבו אנו נמצאים נמצא בקשיי הישרדות, לדעתי, עלינו לעשות את המרב על מנת לשמר אותו ולנסות לא לכרות את הענף שעליו אנחנו יושבים.

והרי היוצר נושא לבדו בעלות ההפקה, הייצור והשיווק – היוצרים מממנים בכספם הכול. ההוצאה מתוגמלת על השירותים שהיא נותנת ומכאן נשאלת השאלה מדוע זכויות היוצר מנוכסות להוצאה? ומדוע התמלוגים מתחלקים שווה בשווה? – הרי היוצר שילם על כל שלב בנפרד. – לא אצלנו!

השנה הפקנו כעשרה ספרים בנושאים שונים:

"שלוש דקות של נצח"של אלון אמיר. ספר פופ-ראליטי שחושף בפני הקורא את אחורי הקלעים של תחרויות האירוויזיון. זוהי הצצה אל הפוליטיקה הפנימית שמתרחשת בישראל בנוגע לתחרות לשחיתויות, לרומנים הרגעיים ולמה שקורה בחדרי חדרים בין האומנים. זהו רומן על מסע ארוך ומפותל שחווים המשתתפים בתחרות בשל היותם ישראלים.

"סדרת ספרים לילדים ולמבוגרים בשיטת NLP" של עו"ד ליאורה בירן, מסטרית ומאמנת. "מה תרצה להיות כשתהיה גדול?", "לשחות עם דולפינים", "כשהג'ירפה פגשה את האינדיאנים", ערכת קלפי לימוד ומשחק למטפלים ומאמנים. בסדרת הספרים הללו לומדים הילדים בהנחיית הוריהם או מטפילם את הכלים השונים של שיטת ה-NLP, ובעזרת ערכת הקלפים שעליהם חיות כוח למדיטציה ומשפטי עוצמה, כבר מגיל צעיר רוכש הדור הצעיר כלים להתמודדות עם החיים שמציבים בפנינו אתגרים כאלה ואחרים.

סף הכאב, ובאנגלית "Threshold of Pain"  של ורה מייזלס. חוויותיה של ניצולת שואה שברחה יחד עם משפחתה מהנאצים לתוך היערות בסלובקיה עד אשר נתפסה ונשלחה לגטו טרזין. הספר מהווה מארג של סיפורים מתקופות שונות - לפני, במהלך ולאחר המלחמה.  בסיפורים מתוארות חוויות שליוו אותה בעבר ומלוות אותה גם היום כמו את הדור השני והשלישי לניצולי שואה"

מה לגבי היחס שלכם עם הספקים בתחום?

"היצירות שאנו מוציאים לאור הם בחבירה מושלמת עם הספקים השונים שעובדים איתי במהלך שנים רבות מאז התחלתי את עבודתי בהד ארצי. כפי שהזכרתי בהתחלה – נאמנות, מסירות, ידע וניסיון הם אבני דרך ונר לרגליי. אנו עובדים עם ספקים מצוינים ומקבלים מהם שירות במיטבו.

הספקים שלנו מקצוענים ותורמים לנו ולענף מהידע רב השנים שברשותם. למרות הקשיים המרובים במימון הפרויקטים, ברור לי כמנכ"לית ולספקים שאף אחד מאיתנו אינו יכול לעבוד בחינם. התחרות היום גדולה מאוד, ותמיד נמצא ספק זול יותר. השאלה החשובה היא: האם נקבל את אותו מוצר?

לדעתי, לא! עבור ידע וניסיון, מקצוענות ואיכות – נשלם יותר. האם זה כדאי? לדעתי בוודאי שכן! לא פעם במפגשים של מו"לים ולקוחות אני מקבלת תגובה "היי, הספרים שלכם נראים ממש טוב, הם כתובים ברור, מעוצבים בפנים שממש כיף לקרוא והעטיפה יוצאת מן הכלל."

לכן, האיכות בסופו של יום היא כן "משהו" ששמים לב אליו וזה מתבטא בכל ספר וספר. האיכות המובילה קשורה בספקים שבית ההוצאה בוחר לעבוד איתם. החל בעורכים – עורכי תוכן, עורכים ספרותיים, עורכים לשוניים, הגהות, עיצוב הספר והגשת הקבצים לדפוס.

הבעייתיות שיש כיום בענף וכיצד היא בא לידי ביטוי?

"נקודת התורפה של הענף שלנו היא לאו דווקא ההפקה והייצור אלא ההפצה והשיווק של הספרים ברשתות השיווק ובחנויות. כדי שהספר ייחשף ויגיע אל נקודת הקצה – הלקוח, בית ההוצאה והיוצר אמורים לשלם סכומים מאוד נכבדים לרשתות השיווק – סכום שלדעתי אינו פרופורציונלי אם לנקוט בלשון המעטה. לא פעם, כדי שהספר יהיה על המדפים המחבר משלם מכיסו בעבור הספרים שנמכרים. המחבר אינו מצליח לכסות אפילו חלק קטן מהשקעתו – והוא מתוסכל, בצדק. מדפי מתכת למחסן

אינני יודעת כיצד נוכל להמשיך ולפעול במתכונת הנוכחית. אנו כולנו מתנחמים ברעיון ובידיעה שלאט לאט העולם הדיגיטלי (כפי שהיה בענף המוזיקה), יעזור לכולנו לפסוח על רשתות השיווק ולרכוש את המוצרים באמצעות האינטרנט. אין ספק שהדור הצעיר משתמש יותר ויותר בכלים הללו ולמרות שמחירו של ספר דיגיטלי הוא כמחצית ממחירו של ספר מודפס היוצר נהנה מהכנסה גדולה יותר – מפני שדילגנו על "הזוללים" העיקריים רשתות השיווק.

לדעתי, כל עוד יודפסו ספרי התורה, הברית החדשה והקוראן, ימשיכו להפיק ספרים – זה בנשמתנו כבני אדם. שאיפתי היא שהרגולטורים יתעוררו באיזשהו שלב ויבינו שחייבים לעשות "משהו" עם המפלצות שקמו בשנים האחרונות אשר שמות מחסום כבד כאבן ריחיים על צווארן של הוצאות הספרים – וכל זה בעבור נתח גדול יותר ויותר מהתינוק שנולד – רווח לא שפוי של רשתות השיווק ביחס לשירות שהם נותנים בתמורה.